אש העיכול הוא מושג מרכזי וחשוב באיורוודה והוא תורם רבות להבנה האינטואיטיבית שלנו את מערכת העיכול. ובכך מביא אותנו להרגיש ולהבין מה נכון לנו בשביל לשמר את הבריאות שלנו.
"אורך החיים, גוון עור, כוח, בריאות, התלהבות, מסה, בוהק העור, חיסוניות, אנרגיה, תהליכי חום והנשימה - כל אלה תלויים באש הגוף. מתים אם האש כבה וחיים חיים ארוכים ללא תחלואים אם היא מתפקדת כראוי. נהיים חולים כאשר היא משתבשת, לכן אש העיכול (אגני) הינה השורש הסיבתי לכל." -צ'רקה סמהיטה
דימוי האש
האש היא בעצם דימוי למערכת העיכול שלנו. לפי האיורוודה אלמנט האש (tejas) אחראי להמרה ולשינוי בגוף ובטבע. החום מביא לתהליך של שינוי כמו שאנחנו מכירים מתהליך של בישול. בגוף אלמנט האש דומיננטי במערכת העיכול שלנו. מערכת העיכול מבשלת את האוכל שאנחנו אוכלים וממירה אותו לרקמות הגוף - דם, שריר, שומן, עצם וכו', ופסולת - זיעה, שתן, צואה וכו'. אלמנט האש ואנרגיית השינוי קיימים בכל דבר ובכל תא ותא בגוף אבל האש הראשית בגוף היא האגני (ליתר דיוק ה-Jathar Agni - אש העיכול).
האיורוודה מבקשת מאיתנו להתבונן לא רק במה ש'מתבשל' אלא באש עצמה. כלומר איך אני מעכל חשוב לא פחות (וברוב המקרים אפילו יותר) מ-מה אני אוכל.
אז מה אש צריכה?
או הנחיות תזונה לאגני טובה
חומר הבעירה - המזון שלנו
כמות - מעט מדי יגרום לאש לגווע ויותר מדי יחנוק את האש.
שני המצבים יגרמו לאוכל לא להתעכל כראוי. הסימן המובהק לעניין הכמות הוא התחושה שלנו אחרי האוכל. כבדות, עייפות וחוסר בהירות יעידו על כמות גדולה מדי , לעמות זה - חוסר סיפוק, חולשה וחוסר תחושת שובע יעידו על כמות קטנה מדי של אוכל.
איכות - איכות המזון חשובה במיוחד. אוכל מזין ושומני יחזיק אותנו יציבים עם אנרגיה להרבה זמן דבר התורם גם לרגיעה של מערכת העצבים לעומת זאת מזון עשיר סוכרים יגרום לקפיצות חדות באנרגיה וישאיר אותנו לא רגועים. הדבר דומה בשריפה לסוגי עץ שונים - אלה שיוצרים אש גדולה ומתכלים מהר ואלה שנשרפים לאורך זמן והם בעלי מסה ויציבות.
אוכל לא נקי, מעובד, עם חומרים משמרים וכימיקלים שונים פוגעים בתפקוד האגני.
פשטות - עירבוב גדול מדי של פריטים שונים עלול ליצור בלאגן במערכת. נוח להתייחס לקיבה כאל סיר אחד שבו מתבשל הכל יחד. זה עוזר לנו להימנע מלהעמיס בפריטים שונים ומערבובים לא נכונים היוצרים בלאגן במערכת.
זמן
שגרה - הזנה קבועה של מזון למערכת משאירה אש יציבה כאשר העדר שגרה גורם לה לעיתים להיות חלשה ולעיתים משתוללת. אש שלא מוזנת באופן שגרתי יכולה לדעוך ולגרום לקשיים בעיכול.
מרווחים - ברגע שאנחנו שמים משהו על האש הוא מתחיל להתבשל, אם נכניס דבר אחר בהפרש גדול של זמן אחריו אנחנו יוצרים מצב שבו חלק מהמזון עלול לא להתבשל/להתעכל במלואו.
שעות - חשוב שנאכל בזמנים המתאימים לכך. לפי האיורוודה באמצע היום כשהשמש בשיאה אלמנט האש הכי חזק וכך גם הפיטה והאגני בתוכנו. שעות שבהם הפיטה מוגברת ביום הם בין 10-14 בצהריים ולכן זה הזמן הכי אידיאלי לארוחה הגדולה שלנו ביום. בוקר זה זמן טוב לאכול בשביל לפתוח ולהניע במערכת ובערב זה הזמן לארוחה הכי קלה ופשוטה מכיוון שהאגני חלשה ואנחנו פחות פעילים.
עונות- גם עונות השנה חשובות כאשר האגני הכי חזק בחורף והכי חלש בקיץ. בחורף הגוף שלנו רוצה ויכול להתמודד עם מאכלים יותר כבדים, שומניים ומזינים הדורשים 'בישול' רציני יותר. כאשר בקיץ בדרך כלל אנחנו מחפשים אחר אנרגיה מהירה וזמינה כמו פירות למשל.
לאט - לאכול לאט ובתשומת לב מביא את כל הגוף שלנו להתכווננות אל המשימה שלפניו - לעכל. כשאנחנו אוכלים תוך כדי עשייה של משהו אחר הגוף שלנו לא מקבל את מלוא האינפורמציה על מה שאנחנו מכניסים וכמובן שזה יעשה בצורה פחות מוצלחת. מעבר לזה כאשר אנחנו נמצאים במצבים רגשיים שונים כמו כעס, עצבות, התאהבות ועוד האגני גם נחלשת. אז חשוב להקדיש מקום וזמן לאוכל שבו אנחנו מזינים את גופנו.
הצתה - להדליק את התאבון
כמו בהצתה של מדורה גם את האגני אנחנו רוצים להדליק עם חומרים שהם בדרך כלל יותר פוטנטים.
הטעם החריף מעורר את האגני ובאיורוודה לא מדובר רק בצ'ילי אלא כל קטגורית התבלינים מאופיינת כחריפה. הנה כמה מוצלחים במיוחד שזה נוגע לאגני: כמון, ג'ינג'ר יבש, זרעי כוסברה, אספוטידה (הינג) ופלפל שחור.
עוד המלצה איורוודית היא ללעוס פיסת ג'ינג'ר טרי עם מלח הימאליה לפני האוכל כדי לעורר את האגני.
אוויר ומקום
אם לא יהיה מקום האש תחנק. גם כשהקיבה מלאה אין לה מקום מספק לעבד את המזון. נהוג לומר שיש למלא את הבטן עד חציו במזון, רבע בנוזלים ורבע אחרון באוויר.
חום
קור מחליש את האש ולכן שתיית משקאות קרים ואוכל קר מחלישים את האגני. אוכל חם שבושל מונגש בצורה הכי מוצלחת למערכת העיכול ונותן את האפשרות לספיגה מירבית. אוכל שלא בושל אמנם עשיר יותר בנוטריינטים אבל כאמור יקשה על האגני ולכן הספיגה יכולה להיות מועטה יותר.
שומניות ורוטב
כמו ששמן מלהיט מדורה הוא גם חשוב מאוד לאגני ומחזק אותו באופן מעמיק ולכן שומניות מאוד חשובה לעיכול. מבחינת שמן חושב מאוד שיהיה שמן באיכות טובה ובכבישה קרה. גהי נחשב כמחזק אגני באופן מיוחד ולכן מאוד מומלץ.
רוטב תורם בריכוך ובפירוק המזון וחשוב אף הוא לאגני ולספיגה של המזון. עוד נקודה חשובה להבנת העניין הוא שהגוף שלנו ברובו מורכב מנוזלים ולכן יש התאמה והטמעה גדולה יותר של המזון בצורה הזאת.
סוגי העיכול באיורוודה
באיורוודה מוגדרים 4 מצבי עיכול שונים. כל שרשרת בנייתה של הגוף מתחיל ב-אגני או במערכת העיכול. איך שהעיכול מתפקד ישפיע מאוד על איכות בניית רקמות הגוף וסילוק הפסולת. לטיפוסים מסוימים קיימת בדרך כלל נטייה טבעית לאחד מסוגי העיכול.
עיכול איטי/חלש - Manda Agni
האש לא מבשלת בצורה מספקת את האוכל וחומר לא מעוכל (ama) נכנס למערכת. מזוהה עם טיפוסי קאפה.
סימנים - אין תחושת רעב, בחילה, אי-עיכול, עצירות, יציאות דביקות ונמרחות ותחושת כבדות.
מצב שיכול להוביל לסטאגנציה במערכת העיכול, עצירות, יציאות דביקות ונמרחות.
עיכול מהיר/חזק - Tikshna Agni
האש שורפת את האוכל ואינה מזינה את הגוף. מזוהה עם טיפוסי פיטה.
סימנים - רעב חזק מאוד, חוסר שובע, עצבנות, אכילה מהירה, מערכת עיכול מהירה, הרבה יציאות ונטייה ליציאות רכות/שלשול.
מצב שיכול להוביל למחלות ספיגה למיניהם, אנמיה, כיב קיבה ועוד. יכול להתבטא ברעב חזק ועצבנות, אכילה מהירה, מערכת עיכול מהירה עם הרבה יציאות, נטייה ליציאות רכות/שלשול.
עיכול משתנה/יבש - Vishama Agni
האש לא יציבה ומשתנה פעם ככה ופעם ככה. מזוהה עם טיפוסי ואטה.
סימנים - תחושת רעב משתנה, גזים וגזים כלואים, יובש במע' העיכול ועצירות מיובש.
Sama Agni - עיכול מאוזן
אש עיכול תקינה ומאוזנת.
סימנים - תחושת רעב מאוזנת, תחושת שובע מאוזנת, יציאות נוחות וטובות, אנרגיה מתונה לאורך היום.
בעזרת הבנה והקשבה למצב העיכול שלנו נוכל לבחור נכון את מה נאכל ואיך. ונוכל לשפר ולחזק את העיכול שלנו ויחד איתו את מצב הבריאות הכללי שלנו.
תיוגים: #אגני #תזונה #מערכתעיכול #תזונה