על השום
השום ידוע בסגולותיו הרפואיות כבר אלפי שנים כנראה. אני אוהב במיוחד את התיאור שלו באחד הטקסטים הקלאסיים של האיורוודה (בהבה פראקאש) מכיוון שכשמדובר בצמח מרפא חשוב במיוחד תמיד יש איזה סיפור שקשור לאלים סביבו. ובמקרה הזה:
"כאשר ואינאטיה (גארודה) חטף את מיכל הנקטר מידיו של מלך האלים (אינדרה) הטיפה שנפלה על האדמה נהייתה שום בעולם"
בהמשך הטקסט מתוארים גם איכויותיו:
"שום מזין ומחזק, מעורר תשוקה, שומני, מחמם, מעכל, משלשל/מרכך, חריף בטעם וגם לאחר העיכול (הכוונה לאפקט הסופי של צמח המרפא על הגוף), חודר, מתוק, מאחה עצמות, טוב לגרון, קשה לעיכול, מוציא מאיזון פיטה ואת הדם, משרה חוזק ובוהק, טוב לחיזוק האינטלגנציה, ראיה, מחדש נעורים, מרפא מחלות לב, חום כרוני, כאבי בטן, עצירות, גידול בבטן, חוסר טעם או תאבון, שיעול, בצקות, טחורים, מחלות עור, אש עיכול חלש, תולעים, מחלות ואטה, קשיי נשימה ומחלות ממקור של קאפה...." -בהבה פראקש
אז בהחלט ניכר שזה הוא צמח משמעותי באיכויותיו ובאופן כללי נראה שמתאים יותר למצבי ואטה וקאפה בגוף ופחות למצבי פיטה. ולכן שימוש בשום יכול להתאים במיוחד בעונת החורף שהיא דומיננית בקאפה ואש העיכול הכי חזקה.
שום, יוגה ורוחניות
עוד דבר שמעניין לדעת על השום ושחלקנו שמענו כבר זה שבמסורות רבות וביניהם היוגה חל איסור או בקשת מניעה מהשימוש בשום וממשפחת הבצלים בכלל. וזה מופיע בחלק מהטקסטים יוגים הנוגעים במזון וגם במסורת הבודהיסטית ואצל הג'יינים.. וזה בגלל ששום ידוע כמעורר תשוקה מינית ותשוקה באופן כללי ועל פי המסורות האלה תשוקות גורמות להשתוקקות שיכולה להוביל לסבל או חוסר סיפוק (לא נכנס כמובן למורכבות של האמרה הזאת כאן).
ביוגה באופן ספציפי יש חשיבות לבנות את החום הפנימי בגוף בשביל ליצור טרנספורמציה על ידי תרגולים שונים ולכן יהיה פחות נכון להוסיף מזונות כה מחממים באוכל. ושום וחבריו ממשפחת הבצל נחשבים למזון עם אנרגטיקה של ראג'אס - ממריץ, מחמם, מניע, מהיר.
על הדבש
דבש קצת כמו שום גם ידוע כבר זמן רב בסגולותיו הרפואיות. באיורוודה הוא נחשב למזון הכי טוב לקאפה והוא מאוד מתאים לחורף במיוחד לענייני ליחה. הנה על הדבש ישירות מהכתובים:
"דבש הוא קר באיכות, קל לעיכול, מתוק, יבש (יוצר יובש בגוף), גורם לעצירות, חורץ ( פעולה שמפחיתה מהשכבה השומנית של הגוף), טוב לעיניים, מחזק את העיכול, טוב לקול, מנקה ומרפא כיבים, יוצר רכות, חודר לערוצים זעירים, פותח ומנקה ערוצים במיוחד, מכווץ/אפיץ כטעם משני, מביא סיפוק, בוהק, משפר אינטלגנציה, מעורר תשוקה, משפר טעם, מרפא מחלות עור, טחורים, שיעול, מחלות דימום, סכרת כשהגורם הוא קאפה, עייפות, תולעים, השמנת יתר, תחושת צמא, הקאות, קשיי נשימה, גיהוקים, שלשול, עצירות, תחושת שריפה, פצעים בריאות, אכילת יתר, נטמע ומחזק את הצמח שהוא נלקח איתו ומגביר מעט ואטה..." -בהבה פראקש
התססה
תהליך ההכנה שעוברים הצמחים הוא מאוד חשוב להבנת הפורמולה או התוצר הסופי. ולכן לא מספיק להבין רק את השום או רק את הדבש או את השילוב שלהם אלה גם להבין מה תהליך ההתססה מביאה איתה. ולכן באיורוודה יש צורות רוקחות רבות שלכל אחד שימושים שונים גם עם הרכב הצמחים דומה. הכנות שונות יכולות ללכת לאזורים שונים בגוף.
התססה מביאה איתה את הטעם החמוץ. הטעם החמוץ הוא טעם עם איכויות של חום ושומניות ודומיננטי ביסודות האש והמים. הוא מניע ביציאות ומחזק עיכול ומעבר לזה הוא חודר עמוק אל תוך מערכות הגוף ובאופן מיוחד משפיע על הדם.
במקרה הזה צורת ההכנה היא דומה באיכויותיה לשום וכך תגביר את האפקט שלה ועל הדרך תעזור לעיכול ולספיגת השום (שכלעצמו קשה לעיכול) והדבש בגוף.
הכנה
רכיבים לפי סדר הופעתם
צנצנת 720 מ"ל מעוקרת (אני שם בתנור על 100 מעלות לעשרים דקות).
2-3 ראשי שום (שום ישראלי עדיף על שום סיני).
דבש - טבעי שלא חומם .
שמים הכל יחד
1. קולפים את שיני השום, אפשר מעט למחוץ עם צד הסכין בשביל לפתוח אותם קצת וגם להקל על הקילוף.
2.ממלאים את הצנצנת עד 3/4 הגובה בשיני השום.
3. יוצקים מעל את הדבש עד כיסוי. משאירים מקום להתרחבות של הנוזל.
4. סוגרים, שמים מדבקה עם התאריך ומניחים מעל צלחת קטנה ( למקרה של נזילות) במקום מוצל במטבח. אני מוסיף גם מעט מים לצלוחית כדי להרחיק נמלים מהצנצנת.
מהלך ההתססה
5. בימים הראשונים שיני השום יצופו ולכן חושב פעם ביום לפחות להפוף את הצנצנת כדי שכל השיניים יהיו ספוגים בדבש.
6. לאחר יום או יומיים ההתססה תתחיל - יכולים להופיע כבר בועות קטנות. בשלב הזה כדאי לפתוח מעט את המכסה בשביל לשחרר את הלחץ שנוצר בצנצנת מההתססה.
סיום
לאחר כחודש ההתססה תפסיק לבדה. כבר לא יהיה לחץ או גזים בצנצנת ובשלב הזה זה מוכן. אפשר להשאיר הכל ככה בצנצנת. אין צורך לשמור במקרר וזה רק משתבח עם הזמן.
שימוש
בכל מקרה של התחלה של משהו - שפעת, צינון, דלקת גרון או תחושה כללית כבדה אפשר בעצם לקחת את השום דבש כחיזוק.
מינון כללי מומלץ - 1-3 כפות ביום למבוגר
1-3 כפיות ביום לילד
תיוגים: #שום #חורף #תרופהביתית #מתכונים